על המוסיקה
נולדתי וגדלתי בגבעתיים. כבר מגיל 6 נחשפתי למוזיקה דרך שיעורי החלילית שהיו בחזקת חוג בית ספרי, אבל אותי הם מאוד עניינו. לאחר שנתיים של התעסקות בחלילית עברתי לנגן על מנדולינה כ שנתיים נוספות. משם הדרך לפסנתר\אורגן הייתה מהירה וקלה.
מהרגע הראשון שהתחלתי ללמוד את רזי הנגינה בקלידים, עניין אותי יותר ה—"איך זה קורה" ו"איך מלחינים" ו"איך מעבדים" ובכלל – "איך ".
לכן, אני מודה ומתוודה ששיעורי הנגינה לא ממש ריתקו אותי. ריתקה אותי יותר ההתייחסות לעיבוד, לתפקיד כלי הנגינה, להלחנה.
ובאמת ההתמקצעות שלי, בקונסרבטוריון אנזאגי, שם למדתי, הייתה במגמת הלחנה ועיבוד.
מהרגע הראשון שהתחלתי להלחין או לכתוב קטעים מוזיקאליים, טענו הסובבים אותי ש"את המוזיקה שלי אפשר לראות ולא רק לשמוע".
"טיעון" זה ליווה אותי במהלך כל השנים ובאמת לאחר הצבא נפלה בחלקי הזכות והכבוד לכתוב מוזיקה להצגת הילדים הראשונה בחיי מאת ובבימויו של הגדול מכולם – עוזי בן כנען, "מחשבות קטנות" שמה.
עוזי, שלצערי נפטר בגיל מאוד צעיר ממחלה, פתח לי צוהר עצום, דלת קסמים, בכל הקשור למוזיקה להצגות, לתיאטרון, לטלוויזיה לריקוד ובכלל.
מהרגע שההצגה החלה לרוץ, בלווי המוזיקה שלי, החלו הדברים לעבור מפה לאוזן וכך החל עולם התיאטרון להיחשף אלי, ולהפך, אני אליו...
כ-20 שנה אני מתפרנס מהלחנה, עיבוד והפקות מוזיקאליות הקשורות בבמה, במסך, לתיאטרון ובכל מה שקשור למדיה הזו. תיאטרון הבימה, תיאטרון בית ליסין, תיאטרון חיפה, תיאטרון באר שבע, "טלעד", "רשת", "בית צבי", "סופר-פוש", "פרומרקט", הטלוויזיה הישראלית, תיאטרון הקיבוץ, "משרד ההסברה" ,"BF-TV" , "אוניברסיטת באר-שבע" ועוד גופים קטנים וגדולים כאחד הם חלק מלקוחותיי.
מוסיקה
חגיגות עשור ל"מרכז פרס לשלום".
שירה-שי צברי
ביצוע מטקס הדלקת המשואות.
שירה-תלמידי בית צבי
מוסיקה למחול.
מוסיקה מהמחזה "בעלי ממון".
שירה-טלי עצמון
מחווה לזמרת המצריה פאייזה רושדי.
התאטרון הלאומי
על האולפן:
במהלך השנים הקמתי לעצמי אולפן MIDIּAUDIO המשרת אותי בצורה נאמנה
האולפן כולל בתוכו ציוד כמו :
ועוד "מטעמים" שונים ומגוונים המשמשים לי
לעזר במסגרת עבודותיי כמלחין, כמעבד
וכמפיק מוזיקאלי